הפתרון הסופי

היטלר שהעלה את הנאציזם לשלטון בגרמניה שינה את מעמדו ב-2 באוגוסט, שנת 1934, לאחר מות הנשיא הינדנברגר והכריז מיד על הקמת ,הרייך השלישי שיעמוד על מכונו 1,000 שנה" ועל עצמו כ"פירר"- מנהיג לרייך זה.

הרייך הראשון הייתה, הקיסרות הרומית והרייך השני, הייתה קיסרות גרמניה , בהנהגת ביסמארק, שהוקמה ב-1871 .
היטלר ראה בגרמניה הנאצית ממשיכה דרכה של קיסרות רומא וגרמניה של ביסמארק.

כיורשה של האימפריה הרומית היטלר אימץ את האומנות הרומית שכללה את האדריכלות הרומית העתיקה,
תרבות הגוף, שהתבטא בניסיון להראות לעולם את עליונות הגזע הארי של הגרמנים על מדינות אחרות, סמלים רומים, כמו סמל הנשר הרומי, שאומץ ע"י הרומאים ועוד...


גם לרעיונות של השמדת  יהדות העולם, שכונה בהמשך בשם "הפתרון הסופי" בידי הגרמנים, שהתחיל בירי של יחידות האס דה, האַיְינְזַצְגְרוּפֶּן, ישנה אחיזה במקורות בהיסטוריה של דיכוי המרד הגדול של היהודים בידי הרומאים בארץ ישראל, בשנת 67 לספירה.

לאחר הקרב על העיר מגדל, או בשמה הרומי טריכיאה, שלחופה של ימת הכינרת, כינס אספסיינוס, שהיה המפקד העליון של כוחות הלגיון הרומי שלחמו ביהודים , את כול יהודי מגדל (=טריכיאה) שלחמו ברומאים.
אירוע זה התרחש בתאריך השמיני לחודש גורפיאוס (26/09/67), מג' תתכ"ח.

וכך כותב יוספוס פלאביוס, "בספרו מלחמות היהודים": "אחרי הקרב ישב אספסיינוס על כיסא הדין שלו והפריד את האוכלוסייה המקומית לאלו שבאו לשם מהחוץ שלדעתו, הם שעוררו את המרד.

הוא היה נמלך בהגמונים שלו אם נבון הדבר לחונן גם חייהם של אלו. תשובתם של אלו הייתה שמסוכן הדבר לשחררם. כי לאחר שיפטרו אותם, לא יישארו עקורים אלו במנוחה ולא עוד אלא הם יכולים לכפות למרד אותם שאצלם ימצאו מקלט. ברור שאספסיינוס חשב שאנשים אלו אינם ראויים להצלה ושהם ינצלוה כנגד משחריריהם, מיד לכשיצאו מכאן. הוא היה חוכך בדעתו באיזה אופן יפטר מהם. .? אם ימית אותם בו במקום , עלול חלק מהתושבים במקום לחזור ולאחוז בנשק, שהרי הם לא יסבלו דבר זה, טבחתם של המונים רבים שביקשו ממנו חנינה. וכנגד זה אין הוא רשאי להביא עצמו לידי שחרורם ולאחר מכן, כשיתנו להם הבטחתו, יתנפל עליהם. לבסוף ניצחו חבריו של אספסיינוס , לאחר שאמרו לו כי כלפי היהודים לא שייך מעשה רשע ומלבד זה, נוח לבחור בתועלת מאשר במוסר, אם כי אפשר בשתיהן. לפיכך העניק לשבויים אלו חנינה בלשון המשתמעת לשתי פנים, אבל נתן להם רשות לעזוב את העיר רק בדרך אחת, זו המוליכה לטבריה." (מלחמות היהודים, ג, י )

העיר טריכאה (מיגדל)

גם הנאצים כמו הלגיונות הרומאים, פעלו ב-1941, בסיוע האיינזצגרופן , עם פלישת הצבא הגרמני לברית המועצות (מבצע ברברוסה), לריכוז היהודים בגטאות וחיסולם.
הם עברו ביישובים שנכבשו מידי הרוסים וריכזו המוני יהודים במרכז היישוב, בטענה כי הם מועברים ליישוב אחר או נלקחים לעבודה בכפייה.
משם הובלו היהודים ברגל לאזור מרוחק מהיישוב והומתו בירי אל בורות ואל מחפורות שהוכנו מראש.

בהמשך מתאר יוספוס פלאביוס, שהיה באותו זמן שבוי בידי אספסייאנו והיה עד להתרחשויות אלו, את השתלשלות הדברים : " ובהיותם מאמינים מהר בזה שליבם חפץ, יצאו ללא כול דאגה והיו נושאים את חפציהם בגלוי והיו הולכים בדרך שנקבע להם. הרומאים הושיבו חיילים בכול הדרך לטבריה כדי למנוע כול סטייה ממנו וכשהגיעו-סגרו אותם בתוך העיר. כשבא לשם אספסיינוס, ציווה להעמיד את כולם באיצטדיון. הוא נתן הוראות להוציא להורג את הזקנים ואת אלו שאינם מוכשרים לעבודה שמספרם הגיע ל1200. מבין הצעירים בחר 6,000 שהיו החזקים ביותר ושלח אותם אל נירון, לאיסטמוס ואת שאר העם שמספרם 30,400, הוא מכר לעבדים ." (מלחמות היהודים, ג,י)

הירי הישיר של הנשי יחידות ה אַיְינְזַצְגְרוּפֶּן ביהודים, גרם לנזק פסיכולוגי ליורים (בעיות כמו סדיזם, מחלות נפש ודיכאונות החלו להיות נפוצות אצל החיילים), למרות ריכוך הבעיה על ידי יצירת דה-הומניזציה של הנטבחים, ושיכוך ההשפעה על היורים בכך שהומלץ להם להשתכר לפני הירי.

גם יוספוס פלאביוס בהמשך, מספר כי לטיטוס הייתה בעיה עם חייליו לאחר הטבח שערכו ביהודי מגדל (=טריכיאה) ובהמשך בגמלא.

וכשפנו לכיבוש העיר גוש חלב, כותב יוספוס פלאביוס: " וכשטיטוס התקרב לגוש חלב עם פרשיו, היה יכול לכבשה בנקל בהתקפה, אבל הוא חשש שהחיילים יערכו טבח בעם בלי הבחנה, כי נפשו שבעה כבר רצח והיה חס על מרבית החפים מפשע שיספו יחד עם האשמים ולכן היה נוח לו שהעיר תימסר ע"י כניעה." (מלחמות היהודים, ד, ב )

שלט שמצביע על מיקומה של העיר מגדל (=טריכיאה)

בטבח של הלגיונות הרומאים, ביהודי מגדל (=טריכיאה), נרצחו 1200 יהודים: זקנים, נשים וטף.
בידי כוחות הגרמנים, האְינְזַצְגְרוּפֶּן נרצחו כמיליון וחצי יהודים.

ההבדל במספר היהודים שנרצחו בידי הלגיון הרומי, לעומת מספר היהודים שנרצחו בידי יחידות האיְינְזַצְגְרוּפֶּן, נובע מהטכנולוגיה של מכונות הירי ומשאיות גז, שעמדו לרשות הרוצחים הגרמנים, שלא היה מצוי בידי הלגיונות הרומאים שהסתפק בחרבות, כידונים וחצים, כדי לרצוח את קורבנותיו.

יש לזכור שערב המרד הגדול, מנו היהודים שחיו בתוך האימפריה הרומית כ-10 מיליון נפש ומתוך אוכלוסיית העולם, שמנתה כ-100 מיליון נפש, 10% מהם היו יהודים.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעולם כ-16.5 מיליון יהודים.

למרות הטבח שהתרחש ביהודי מגדל (=טריכאה), עד היום העיר מגדל לא נחפרה כלל ע"י ארכאולוגים מלבד מבנה אחד או שניים ומקומה וגורל אנשיה נשכח מההיסטוריה היהודית.

מלבד שלט קטן שניצב על אם הדרך, בצד הכביש בדרך לעיר טבריה, שבספק אם הישראלים, יודעים לשם מה הוצב שם, אין שום סימן שיצביע על הטבח הנורא שהתרחש בטבריה לפני 1946 שנים.

ניכר כי הגרמנים לפחות, הכירו היטב את ההיסטוריה היהודית וידעו מהיכן לשאוב את הרעיונות  השטניים שלהם....