יוספוס פלאביוס מבכה את הירצחו של חנניה הכהן הגדול בידי האדומיים

חנניה היה נערץ מכול הבחינות והיה איש ישר במידה שאין למעלה הימנו ואף על פי שהיה איש מצוין על פי יחוסו, על פי מעלתו, ועל פי כול הכבוד שזכה לו- היה אוהב להתייחס אל הפחות שבפחותים כאל אדם השווה לו.

הוא היה יחיד באהבת החירות שלו והיה איש נלהב לדמוקרטיה.

בכול הזדמנות היה מעדיף את טובת הכלל על יתרונותיו הפרטיים.

ומטרתו העליונה הייתה לקיים את השלום.

הוא ידע שאי אפשר לעמוד נגד כוחם של הרומאים, אך כשנאלץ היה להתכונן למצב של מלחמה- השתדל כדי להבטיח שאם היהודים לא יבואו לידי הסכם, המאבק יתנהל לפחות בידי אמונה.

בקיצור: אילו היה חנניה חי היו בוודאי מגיעים לידי הסדר, כי הוא היה בעל לשון ודבריו היו מקובלים על העם.

ותמיד השתלט אפילו על אלו שהיה קטן בעיניהם.

ועוד אחרת, אילו היו מעשי האיבה נמשכים, היו מעכבים באופן ניכר את ניצחון הרומאים, בהנהגתו של מפקד כמותו.

עמו היה קשור יהושע ואף שהיה ממועט לגבי חנניה-עדיף היה מכולם.

אני משער שה' חתם גזר דינה של העיר מטומאה להרס וביקש לטהר את המקדש באש ולפיכך סילק את אלו שהיו כה קשורים בו באהבה ענוגה כול כך.

והללו שלבשו זה מקרוב את בגדי הקודש וערכו את סדר העבודה הקוסמי שהיה נערץ בכול העולם וע"י אורחים שבאו מכול היישוב- הללו היו מושלכים עירומים וצפויים להיבלע ע"י כלבים וחיות טרף לעין כול.

סבורני כי מדת הטוב עצמה הייתה זועקת על האנשים האלו וקוננה על התהום של הרעה הזאת שנעשתה בידי זרים.