נאום יהושע – הכהן הגדול , בפני האדומים שנאספו בשערי העיר ירושלים

בין הפגעים הרבים והשונים שהממו את העיר הזאת, אין דבר מדהים יותר מזה שהמזל גרם לכך שהמאורעות הבלתי צפויים ביותר פועלים תמיד על הרשעים.

הנה אתם באתם לכאן כדי לסייע נגדנו בידיהם של הנידונים לאבדון ובאתם בזריזות כזאת שלא היינו מצפים אף אילו נקראתם להלחם נגד פולשים ברברים למטרופולין.

אילו הייתי רואה כוחותיכם ערוכים במערך דומה לזה של האנשים שהזמינו אתכם- לא הייתה התלהבותכם תמוהה בעינינו כי אין דבר המקרב לבבות כמו אופי משותף.

עכשיו אם אנו באים להעמיד במבחן את ידידיכם אחד, אחד, הרי כול אחד מכם יימצא ראוי לרבוא מיתות.

הרי אין זוהמה ופסולתה של המדינה כולה.

אחרי שבזבזו את רכוש עצמם וגילו את טירופם, תחילה בכפרים ובערים הסמוכות- נהרו לבסוף בחשאי אל העיר הקדושה, לסטים שכמוכם! ברוב רשעותם לא נרתעו מלטמא את האדמה המקודשת הזאת, אפשר לראות אותם עכשיו שתויי בשביל כריסיהם שאינם יודעים שבעה ואילו אתם בהמוניכם ונוי נשקכם מראיכם היה נאה לכם יותר אילו נקראתם ע"י המועצה הציבורית למען המטרופולין כדי לסייע לה כנגד הזרים.

כיצד אפשר לכנות אחרת מלבד נאצה  מתועבת של הגורל את המראה הזה, שאומה שלמה הזדיינה כדי לסייע בידי נבלים מפורסמים.

הרבה תמהתי מה הניע אתכם לבוא כול כך מהר , הרי בלי טעם חשוב, מעולם לא הייתם מזיינים עצמכם מכף רגל ועד ראש לטובתם של ליסטים ונגד אומה קרובת-דם.

אבל עכשיו מששמענו את המילה "רומאים" ו"בגידה"-שכן מילים אלו השמיעו אחדים מכם זה עכשיו וטוענים שנמצאים כאן כדי להגן על חירות העיר- שום חוצפה של נבלים אלו לא הדהימה אותנו יותר מהשקר המובהק הזה.

מפני שאנשים המחבבים את החירות מטבעם והם מוכנים ללחום בשבילה יותר מכול עם אויב זר-אי אפשר היה להסית אותם נגדנו אלא ע"י יצירת שקר שכאילו אנו בוגדים בחירות היקרה להם.

אבל אתם צריכים להתבונן מי הם יוזמי השקר ונגד מי הוא המכוון.

ועליכם לחפש ולעמוד על האמת לא מתוך סיפורי בדים אלא מתוך מאורעות הציבור.

כי איזה דבר יכול להניע אותנו למכור את עצמנו כיום לרומאים?

היינו יכולים להימנע מלכתחילה ממרד ולאחר שמרדנו יכולים היינו להתפייס מיד, כשהסביבה עדיין לא הייתה הרוסה.

אבל עכשיו, אפילו אם היינו רוצים להיכנע, אין הפיוס עניין קל , כי נעשהו לזלזנים אחרי שכבשו את הגליל ואם נחניף להם עכשיו כשהם סמוכים לנו, הרי יביא הדבר עלינו עלבון שהוא קשה מהמוות.

ואני כשלעצמי, אף על פי שהייתי מבכר שלום על מוות, הכל זאת לאחר שפתחתי במלחמה ונצטרפתי למערכה, יפה בעיני מוות של כבוד מחיים של שבוי.

האם הם אומרים שאנו, מנהיגי העם שלחנו בחשאי שליחים אל הרומאים, או שהדבר הוחלט על פי הצבעת הציבור?

אם הם מאשימים אותם- ינקבו שמות האנשים ששלחנו ואת בני הבית שנשאו ונתנו על הבגידה.

האם נפל איזה מכתב בידיהם?

כיצד היינו מזדמנים עמם כול שעה ואילו אנשי המפלגה הקטנה הנצורה, שאינם יכולים לצאת  מהמקדש לעיר היו, כפי הנראה, מכירים במעשיהם אלו שנעשו בחשאי בעיר? האם שמעו על כך רק עכשיו כשהם חייבים לקבל את עונשם על פשעיהם ואילו כול הזמן כשלא התייראו, לא נפל חשד אפילו על אחד מאיתנו שעשה מעשה בגידה?ומאידך גיסא, אם הם מטיחים אשמה כלפי העם, בוודאי נידון העניין תחילה בפומבי ואיש לא היה נעדר מהאספה ואז השמועה הייתה מגעת אליכם יותר מהר וביתר בירור מההודעה שהביא מודיעכם.

זאת ועוד, אם נמנו להיכנע, האם לא היו צריכים לשלוח שלוחים לכניעה בהתאם להצבעתם?

מי נבחר לכך? יקומו ויאמרו לנו!

אבל אין זו אלא אמתלא של אנשים המסרבים למות, הנאבקים למנוע את עונשם הקרב ובא ואם אמנם נגזר על עירנו שיבגדו בה, איש לא היה מעז לעשות כך אלא הללו שמאשימים אותנו עכשיו, שלא הניחו מכול פשעיהם שבר אלא זאת בלבד-הבגידה.

ועכשיו שאתם כאן חמושים בכלי זיין הרי חובה הגדולה ביותר המוטלת עליכם היא להגן על המטרופולין ולהצטרף אלינו בעקירת העריצים האלו שביטלו את בית הדין שלנו, רמסו את חוקותינו והכתיבו חוקים בחרבם.

האם לא לקחו מהשוק אנשים חשובים ושלא היו כמותם, אנשים בלי כול דופי ובגובה אפם שמו אותם באזיקים וסרבו לשמוע טענות והפצרות והוציאו אותם להורג? אתם רשאים לכנס, אם כי לא בזכות מלחמה, כדי לראות את הסימנים של הדברים האלו.

בתים שנשמו ע"י מעשי השוד שלהם, אלמנות עניות ויתומים של ההרוגים הלובשים שחורים, תאנייה ואניה בכול העיר, כי אין איש שלא חש בהתקפת הנבלים האלו.

לידי טירוף כזה הגיעו שלא זו בלבד שהעבירו את מעשיהם הרעים מהערים הסמוכות לקלסתר פניה ולראשה של כול האומה, אלא אף מהעיר אל המקדש.

שעשוה עכשיו לבסיסם ולמקלטם ולבית הנשק המכוון נגדנו.

והמקום הנעבד ע"י העולם והנכבד בעיני הנכרים מקצה  הארץ ששמעו את שמעו- נרמס ע"י פריצי חיות אלו שגדלו בתוכו.

ועכשיו ברוב ייאושם הם באים לסכסך מועצה במועצה ועיר בעיר והם מגייסים את העם לטרוף את מעי עצמו.

לפיכך אני חוזר ואומר, כי הדרך המתאימה ביותר והנאה ביותר הוא לסייע בעקירת הבריונים האלו ולהעניש אותם על המרמה הזאת שהעזו להזמין כבני ברית, אותם שהיו צריכים לרתת מהם כמו שמרתתים מפני נוקמים.

אבל אם אתם עדיין מכבדים את בקשותיהם של אנשים כמותם, ניתנת לכם הרשות להניח את נשקיכם וליכנס לעיר בתורת קרובים ותתלו לעצמכם שם של פרשנים בין בני ברית לאויבים ותודו יפה.

שוו בנפשכם גם זה, איזה ריווח יהיה בשבילם כשיהיו נידונים על ידיכם על פשעים ברורים וחמורים כל כך, הללו שלא הניחו לאנשים שאין כמותם לניקיון-ידיים להוציא דבר להגנתם.

אף על פי כן ייהנו נא בטובה זו שתביא להם כניסתם.

אבל אם אין אתם רוצים להיות שותפים ברגשי הזעם שלנו ולא להיות שופטים- יש דרך שלישית לפניכם, היינו,להניח לנפשם של שני המפלגות, לא להכביד את מצוקתנו ולא להצטרף לקושרים האלו נגד המטרופולין שלנו.

כי אף על פי שאתם חושדים אחדים מאיתנו בחשד שהם באו בקשרים עם הרומאים, הרי יכולים אתם לפקח על דרכי הגישה ואם תתגלה השמצה אחת שהיא אמיתית-אתם יכולים אתם לפקח על דרכי הגישה ואם תתגלה השמצה אחת שהיא אמיתית-אתם יכולים לבוא לעיר ולהעניש את הנבלים שהתגלו.

כי האויב לא יוכל לעולם לכבוש אתכם בדרך ההפתעה בשעה שאתם רובצים סמוך כול כך לעיר.

ולבסוף, אם אפילו אחת מההצעות האלו נראית לכם אצילה או שקולה, אל תתמהו ששערים אלו נשארים סגורים כול זמן שאתם נושאים נשק.