חפש בבלוג זה

יום שבת, 13 באפריל 2013

הקרב של היהודים על סקיתופוליס

הקרב של היהודים על סקיתופוליס , היה יוצא דופן . סקיתופוליס (=בית שאן ) הייתה עיר מעורבת שבה חיו יהודים ויוונים בשכנות טובה .


כשהמורדים הגיעו לתקוף את סקיתופוליס הם נתקלו בכוח יהודי לוחם, מצבאו של אגריפס המלך, שלא חשש לתקוף את אחיהם היהודים כדי להגן על שכניהם היוונים...

התלהבות יתירה של הלוחמים היהודים בהגנת סקיתופוליס, עורר את חשדם , של שכניהם הנוכרים.
היוונים , תושבי סקיתופוליס , חששו שהלוחמים, בני עירם היהודים, יתקפו אותם בלילה.
לכן ציוו על הלוחמים ועל בני משפחתם, היהודים, כהוכחה לנאמנותם שילכו לאפר הסמוך לעיר .

ביום השלישי כשראו תושביה היוונים של סקיתופוליס ,שיהודי העיר נמצאים ללא אבטחה וחלקם ישנים, ערכו היוונים טבח בכול יהודי העיר...
יותר משלושה עשר אלף יהודים נרצחו באותו לילה : נשים , זקנים ילדם וטף, כולם נשחטו בשנתם.

ראוי להזכיר סיפור אחד שידגים, את גודל הזוועה...
שמעון בן שאול, יהודי תושב סקיתופוליס , לוחם שהצטיין באומץ ליבו ובחוזקו , בקרבות נגד היהודים שניסו לתקוף את סקיתופוליס.
והרג הרבה מבני עמו היהודים, כדי להגן על הנוכרים תושבי סקיתופוליס..

ובשעה שתושבי סקיתופוליס ,בליל הטבח, הקיפו את ביתו וביקשו לרצוח את בני ביתו, כשהם ממטירים את חציהם על ביתו , שלף שמעון את חרבו וצעק :
" אני מצדיק עלי את הדין , אנשי סקיתופוליס ! שעמדתי לצידכם, אני וכול אלו שבהריגת יהודים אישרנו את ידידותינו עמכם , אחרי שהתנסינו בבגידתם של נכרים ואחרי שפעלנו תכלית אוון נגד עצמנו ובשרנו , עלינו למות כארורים בידי עצמנו ; כי לא יאה בשבילנו למות בידי אויב. יהיה בזה כפרה על פישעי החמור , וגם עדות לאומץ ליבי , שאף אחד מאויבי לא יתיימר שהרג אותי , ולא יתפאר על גוויתי המוטלת ".


מתוך "מלחמות היהודים", ב', יח'

נאום אגריפס השני בפני תושבי ירושלים, לפני פרוץ המרד הגדול.

אגריפס כינס את העם בקסיסטוס והתייצב יחד עם אחותו ברניקי במקום שהכול צופים בו , בארמון החשמונאי שעמד מעל לקסיסטוס בתחום העיר העליונה.


אילו מצאתי שכולכם נדחפים לעשות מלחמה עם הרומאים , ולא הייתי רואה שבעלי התבונה והטהורים ביותר שביניכם גמרו אומר לשמור על השלום-כי אז לא הייתי מתייצב בפניכם , ולא הייתי מעיז להשיא לכם עצות , שכן חבל להשחית דברים על הצורך במדיניות נבונה בשעה שכול הקהל מבקש בדעה אחת את הגרוע.

אבל מאחר שיש ביניכם צעירים שלו נתנסו במאורעות המלחמה  ואילו אחרים משתעשעים בתקווה לא סבירה לזכות בעצמאות ויש אחרים שהם רדופים ע"י חמדת הממון שלהם ועל ידי הציפייה שינצלו את החלשים יותר בשעה שסדרי עולם ישתבשו .

ראיתי חובה לעצמי לכנס אתכם יחד כדי להגיד לכם מה עשוי להביא לכם תועלת . כדי שהנבונים לא ישנו את דעתם  והטובים לא יסבלו מחמת עצתם הרעה של יחידים -- ואל יבלבלו אותי כול שלא יתענג על הדבר , שכן כול שנתפסו ללא תקנה לרעיון על מרד נגד רומי, רשאים גם לאחר  שידולי להחזיק ברעיון זה.

אבל אם לא ישמרו כולם על השקט –כי אז יהיו דברי לבטלה אפילו לגבי אלו שרוצים לשמוע אותם.

" אני יודע עכשיו כי רבים ביניכם משמיעים דברי קינה על אלימות של האופוטרופסים ושרים שירי תהילה לחירות.

אבל אני עצמי קודם שאבחן מי אתם ומאידך , מי הם הללו שאתם עתידים לפתוח עימם במלחמה –אני מבקש להתיר תחילה את סבך נימוקיכם שכן, אם רוצים אתם להגן מפני אלו שעשו לכם עוול , מפני מה אתם מהללים את החירות ?ומאידך גיסא , אם אתם רואים את העבדות כדבר שאין לסובלו, הרי מיותרים תלונתכם נגד שליטיכם.

שכן אף אם היו הללו מתונים —כי גם אז ראויה העבדות לאותו גנאי .
"ועכשיו בחנו בעצמכם כול נימוק ותיווכחו מה רפה נימוק המלחמה.

דבר זה יפה בראש וראשונה לגבי התלונה מגד האפוטרופוס.
מוטב להחניף לראשי הרשויות מאשר להרגיזם.

ואם אתם עורכים מחאות מוגזמות על טעויות קטנות—אינכם פוגעים אלה בעצמכם, בזה שאתם מקוממים נגדכם את הנצעקים.

ואם עד כה עשו לכם רעה בצנעא ומתוך בושה –עכשיו ישפילו אתכם לעין כול .
אין לך דבר  ששם קץ למכות כמו סבל מתוך סבלנות .וקבלת הייסורים מצד הקורבן שסובל שלא בצדק מבלבלת את דעתו של הרשע.

הכול מודים שהפקידים הרומאים הם נוקשים ללא נשוא , אבל אין זאת אומרת שכול הרומאים והקיסר בכלל , הם לא הוגנים כלפיכם .

ואף על פי כן הרי נגדם ונגדנו אתם רוצים לעשות מלחמה .
לא על פי הוראותיהם בא מושל לחצן, והם אינם יכולים לראות במזרח את אלו שנמצאים במערב ואף השמועות על המתרחש כאן אינן מגיעות בנקל לשם וכמה מוזר הדבר לישות מלחמה נגד רבים כול כך בגלל יחיד ומפני סיבה קלת ערך לצאת נגד חזקים כול כך שאינם יודעים אפילו על מה אנו מתלוננים והרעות שאנו מתלוננים עליהן  עתידות להתבטל, שכן לא לנצח יישאר אותו אפוטרופוס  ויתכן שהבאים במקומו יהיו יותר מתונים .

ואילו המלחמה כיוון שהתחילה לנוע –שוב קשה לעוצרה ואף קשה לנהלה בלי פורענויות.
מכול מקום אין השעה כשרה לגעגועי חירות.
היה זמן שבו הייתם צריכים לעשות הכול כדי לא לקבל את הרומאים, כשפלש פומפיוס לארץ .

אבל אבותינו ומלכיהם אף על פי שעלו עליכם בממון ובכוח הגוף והנפש, לא עמדו בפני חלק קטן של הצבא הרומאי .

ואתם שהשעבוד בא לכם בירושה, אתם הנופלים כול כך מאותם שקיבלו את שעבודם באהבה –כלום תעמדו בפני ההגמוניה הרומאית ?

" הביטו אל בני אתונה , שלמען חירות של יוון נתנו את עירם למאכולת אש.
אנשים שמפניהם ברח קסרקסס הגאה.
שהיה מפליג ביבשה ונותן בים דרך.

אותו קסרקסס שבשבילו היה הים קטן מדי, ושאירופה הייתה קטנה מלהכיל את צבאותיו שהעביר , אותו קסרקסס ברח מפניהם כעבד נמלט כשהוא שט בספינה יחידה .
האיש ששבר את עוזה של אסיה האדירה על ידי חוף סלמיס הקטנה.
והנה אותם האנשים הם כיום עבדיהם של הרומאים והעיר שהייתה ממלכת יוון מנוהלת כיום על ידי הוראות מרומא.
הביטו אל בני לקדמוניה.
אחרי מעשי גבורה בתרמו פילס ובפלטייס , אחרי שהיה להם מלך כמו אגיסליאס שתייר באסיה , הללו אוהבים אדוניהם .

הביטו אל בני מקדוניה , שעדיין רואים את פיליפוס בעיני רוחם ועדיין רואים לנגד עיניהם את זו שיחד עם אלכסנדר הפיצה את זרעי האימפריה העולמית , הללו סובלים את הגלגל החוזר  והם עובדים את אלו שהמזל עבר לצידם.

יש אלפים רבים מעמים אחרים שנפשם יוצאת לחירות והם הרכינו ראשם  ורק אתם יחידים לא נאה לכם להיות משועבדים לאלו שכול העולם כפוף להם.

 היכן החיילות שלכם ? היכן כלי הזין  שאתם נשענים עליהם ? היכן שרוי הצי שלכם שבו אתם חושבים לטאטא את מימי הרומאים? היכן האוצר הרחב שלכם לכיסוי הוצאות המסע ? הסבורים אתם שאתם לוחמים עם המצרים או עם הערבים ? האם לא תתנו עיניכם בגדולה הרומאית ?  ולא  תמדדו את חולשת עצמכם ? כלום לא נסוגו צבאותינו  הרבה פעמים אפילו בפני העמים השכנים , בעוד שהכוח הרומאי  עדיין בלתי מנוצח בכול הישובים ? הם שואפים לחצות אפילו את גבולותיו של חוג הארץ .

במזרח אינם מסתפקים בכך שכול נהר פרת גבולם ולא בנהר הדנובה שבצפון ולא מסתפקים בלוב אשר בדרום  אחרי הגיעם למדבריות לא מיושבים .
ולא בגדירה שבמערב.

 ואף מעבר לאוקיינוס הם חיפשו עולם חדש ונשאו כלי זיין עד לבריטון , שקודם לכן לא הייתה ידועה בהיסטוריה ואני שואל אתכם מעתה , כלום עשירים אתם מבני גליה ? חזקים מבני גרמניה ?יותר נבונים מן היוונים ?מרובים יותר מכול עמי העולם ? מה הדבר הנוסך בכם ביטחון להתקומם נגד הרומאים ?

"ואם יאמר האדם קשה היא העבדות , הרי על אחת כמה וכמה קשה היא על היוונים שהם עולים על כול באי העולם באצילותם והם יושבים בארץ רחבה כול כך , אף על פי כן , הם כפופים תחת הרומאי נושא ששת השבטים.

 ועל בני מקדוניה, שתביעתם לחירות צודקת יותר מזו שלכם  וחמש מאות הערים שבאסיה ? כלום אינם מרכינים ראשיהם בפני מושל יחיד , אף על פי שאין שם חיל מצב וכן בפני השבטים של הפרו –קונסול ? כלום אני צריך לדבר על בני אניוכוס והעמים צאצאי טאוריוס , בני בוספרוס  והעמים שבתחום פונטוס וים מאוטיס ? העמים האלו שקודם לכן לא הכירו בשום מושל  ואפילו בזה שעמד עליהם מבית ואילו עכשיו הם נכנעים לשלושת אלפים חיילים מזוינים וארבעים ספינות מלחמה מביאות שלום לים פראי , זה שלא עברה בו ספינה קודם לכן.

כמה תביעות לחירות יכולים להשמיע בני ביתיניה, קפדוקיה, ופמפיליה ?, ליקיה וקיליקיה ?אף על פי כן הם מעלים מיסיהם  ואינם אוחזים בנשק.

ובני תרקיה היכן הם ? הלא פזורים הם על פני מדינה שרחבה מהלך חמשה ימים וארכה מהלך שבעה ימים , ארץ קשה ובצורה , הרבה יותר מזו שלכם ולא עוד אלה הקור העז שבה מרתיע לאחוריו כול פולש , כלום אין הם נשמעים לאלפיים רומאים שבחיל המצב ? ובני איליריה שכניהם , שמאכלסים את השטחים שמשתרעים מדלמטיה עד גבול האיסתר , כלום אינם מרוסנים על ידי שני ליגיונות רומאים בלבד והם עצמם מצטרפים עמם כדי להדוף את פשיטותיהם של בני דקיה ? ואף בני דלמטיה שפעמים רבות כול כך ניעורו רעמותיהם להסיר עולם כדי לחזור ולהשתעבד וכלום אינם שומרים עכשיו על הפוגה תחת שלטון של לגיון אחד, כדי לאגור כוח ?

"אבל אם יש עם אחד שיש לו נימוק עצום להתקוממות-הרי זה בעיקר העם הגלי , שארצם מוקפת חומות טבעיות : הרי האלפים במזרח, ונהר הריין בצפון.

ובדרום רכסי הרי הפירנאים והאוקיינוס במערב.
ואף על פי שהם נתונים בחגורת ביטחון כזאת ,ואף על פי שיש בה אוכלוסייה רבה כול כך : שלוש מאות וחמישה עממים ומעיינות עושרם מצויים בתוך ביתם והם מציפים כמעט את כול העולם כולו בשפע תוצרתם , אף על פי כן הם סובלים , לא מפני שהם חסרים אומץ, או מפני שהם שפלי ברך, שהרי הללו לחמו על חירותם במשך 80 שנים תמימות : אבל לא מפני כוח הרומאים נזדעזעו , אלה מפני המזל המאיר להם פנים והמביא להם ניצחון יותר מאשר מביא להם הנשק.
מן הטעם הזה הם נשמעים לפקודותיהם של 1200 חיילים.
ואפשר שמספר עריהם עולה על מספר חייליהם.

ועכשיו לעניין האיבריים, לא די בזה שארצם מוציאה למימון מאבקם, כשם שלא מספיקים לא מרחבי היבשה והים המפרידים בינם ובין הרומאים ולא להט הקרב הפראי של שבטי הלוסטנים והקנטבריים , ולא האוקיינוס הקרוב להם , שגאות ושפל מימיו מפחידים אף את בני המקום.
-אומנם כן הרומאים נושאים את כלי זינם אפילו אל מעבר לעמודי הרקולס, הם בוקעים להם דרך הרי הפרינאיים  מבעד לעננים שמאהילים עליהם .
ואף אותם שיעבדו לעבדות: ועכשיו די בלגיון אחד לשמש חיל מצב בשביל עם קשה עורף ורחוק כמוהו .

באוזני מי מכם עדיין לא הגיע שמע המוני הגרמנים ? בודאי יכולים אתם לראות לעיתים קרובות את חוזק גופם ואת קומתם המגודלת , שכן הרומאים מחזיקים בכול מקום את שבוייהם שהם שובים מהם . הם יושבים במדינה עצומה מאוד ולהט רוחם חזק מגופם, נפשם בזה למוות וחמת זעמם נוראה מזו של החיה שאין פראית הימנה : אף על פי כן הריין נעשה גבול להסתערותם  ואותם שנשבו נכבשו לעבדות כשהם מרוסנים ע"י 8 ליגיונות רומאים  ויתרם מצאו מבטח במנוסם .

הביטו גם אל בני בריטניה , אתם ששמים מבטחכם בחומות ירושלים ! האוקיינוס מקיף אותם והם יושבים על אי שאינו קטן מהארץ המיושבת על ידינו  והרומאים צלחו את הים בספינותיהם  ושעבדו אותם .
וארבעה ליגיונות בלבד שומרים על האי הנרחב הזה.

 אבל למה ארבעה דברים שבני פרתיה  עצמם , השבטים שאין מלומדי קרב כמותם , שהשתלטו על עמים רבים כול כך  וכוח מחץ עצום מאין כמוהו עמד לרשותם , הללו שולחים בני תערובת לרומאים ואפשר לראות את אצילי המזרח באיטליה שבמסווה של שלום הם נותנים ראשם בעול .

" ואחרי שכמעט כול העמים תחת השמש נותנים כבוד לנשק הרומאי , כלום היחידים שתתקוממו נגדם ?

כלום אין אתם נותנים דעתכם על גורלם של בני כרתגא, שעל אף גאוותם על חניבעל ועל גזע אצילים של פיניקיים , נפלו בידיו הזריזות של סקיפיונוס ? לא הקירניים , מגזע לקונון (ספרטניים) ולא הממרידים , אתו גזע שמגיע עד לאזור החום המחניק  ולא בני הסירטים שלשמע  שמם יאחז אימה .
הנסמונים והנאורים  והנומידים בהמוניהם שאין להם מספר , - אף אחד מהם לא יכול לעצור בעד גבורת הרומאים.

 וכך שעבדו את הארץ הזאת, שהיא חלק השלישי של העולם המיושב ( אפריקה )  ושקשה לספור את עממיה : הארץ הגובלת  עם האוקיינוס האטלנטי ועם עמודי הרקולס , ומצד שני , עם אתיופיה בעלת האוכלוסייה העצומה לבלי ספור והמפרנסת אותם עד ים אריתריאה : את כולם שעבדו .

ומלבד יבול הפירות השנתי שלהם שמזין את המוני רומי במשך 8 חודשים בשנה – הם גם מעלים ארנוניות מכול המינים , ומשתתפים ברצון בנטל הוצאות הממלכה, ואינם סבורים כמוכם שהצו שניתן להם , עלבון הוא . אף על פי שלגיון אחד בלבד מוצב שם .

" אבל כלום צריך אני להביא לכם ראיות ממרחק בדבר כוחה של רומי – בשעה שהוא גלוי לעין כול במצרים השכנה ? מדינה זו המשתרעת עד אתיופיה וערב המאושרת והמשמשת מעגן להודו  ויש לה שבעה וחצי מיליון נפש, מלבד תושבי אלכסנדרייה , כפי שאפשר לראות במחשבון מס הגולגולת .

מדינה זו אינה רואה עלבון בדבר להיות משועבדת לרומי : אף על פי שאלכסנדריה יכולה  לשמש לה אתגר למרד , שהרי היא מרובת אוכלוסין כל כך , עשירה כול כך  ורחבה כול כך ! אורך העיר הזאת שלושים איצטדיות ורחבה לא פחות מעשר  והמס שהיא פורעת לרומי במשך חודש אחד עולה על סכום המס שאתם פורעים במשך שנה אחת .

ומלבד כסף היא שולחת דגן המזין את רומי ארבעה חודשים : היא מוגנת מכול צד: על ידי מדבריות שקשה לגשת אליהם : בימים שאין להם נמלים , בנהרות או אגמים  ואף על פי כן אינה רואה עצמה קשה מדי לגבי מזלה של רומי ושני לגיונות המוצבים במצרים הפנימית , מרסנים את המצרים ואת אצילי מקדוניה.

" כלום מצפים אתם לבעלי ברית במלחמה זו שיבואו ממדבריות בלתי מיושבים ? שהרי במקומות הישוב כולם רומאים , אלה אם כן עינכם נשואות , אל מעבר לפרת וכסבורים אתם שתבוא אליכם עזרה מקרוביכם  שבהדייב ? ( מדינה מעבר לפרת שמלכה ומשפחתו התגיירו)

 אבל הללו לא יסתבכו במלחמה זו , בלי נימוק סביר ואפילו אם יהיו מוכנים למלחמה באופן אווילי , לא יתנו להם הפרתים ישור לכך .
 מפני שהם זהירים לשמור על שביתת הנשק עם הרומאים והם יראו הפרת הסכם בזה אם אחד העומד תחת מרותם יערוך מסע נגד הרומאים .

" אין לכם אלה להישען על סיוע ה' , אבל גם ה' ניצב לצד הרומאים .
 שהרי בלי עזרת ה' לא הייתה ממלכה רחבה כזאת עומדת בשום פנים .

ובחנו היטב כמה קשה לשמור בקפידא את מצוות הדת , אפילו בשעה שאתם עושים מלחמה באויב , שניתן להיכבש בנקל : שהרי תגרמו לכך שה' יסור ממחנכם , אם תאלצו להפר אותם  החוקים שעליהם אתם סומכים תקוותיכם לסיוע ה'.

אם תשמרו את חוקי השבת ותסרבו לעשות כול פעולה ביום זה , הרי אין ספק שתנוצחו .
 כמו שארע לאבותיכם על ידי פומפיוס , שהגביר עבודות המצור בעיקר ביום השבת , כשהנצורים ישבו באפס מעשה .

ולהפך אם אתם מפרים את המצוות של תורת אבותיכם , אינני יכול לראות עוד טעם בהמשך המאבק , מאחר שמטרתכם היחידה היא שלא יבוטל חוק אחד מחוקי אבותיכם .

 כיצד אתם יכולים לקרוא לעזרת ה' , בשעה שאתם מזניחים בכוונה תחילה את העבודה שאתם חייבים לעבוד לו ?

" כול מי שפותח במלחמה , סומך על עזרת ה' או על עזרת אנשים : אבל אם לפני כול החישובים תיפסק העזרה משום צד , לא נשארה ללוחמים אלה המפלה .

 והרי יכולים אתם לטבוח במו ידיכם את נשיכם וילדיכם ולעלות באש את בתיכם זה שאין יופי כיופיו .

במעשה טירוף זה תמנעו לכול הפחות את חרפת המפלה .
טוב הדבר ידידים,  ויפה לראות מראש את הסערה  בעוד שהספינה עומדת עדיין בנמל  , ולא להפליג בעיצומה של הסערה כדי יאבד.

 שכן מי שנפגע באסון שלא היה צפוי מראש מותר לרחם עליו  ואילו זה שממהר להיכנס עצמו לסכנה צפויה נוסף לגלוג לאסונו .

 הרי אין אדם סבור שאפשר לעשות מלחמה שתסתיים על פי חוזה ושהרומאים המנצחים ינהגו בכם במתינות
 לא כי הרומאים ישרפו באש את העיר הקדושה , כדי שישמש הדבר דוגמא לכול העמים וישמידו כליל את גזעכם .

ואף אלו שיישארו בחיים  לא ימצאו מקום לנוס : שכן הכול מכירים באדנות הרומאים , או חוששים הם שמא ישתעבדו לרומאים .
 הסכנה צפויה לא רק לנו בלבד , אלה לכול יושבי הערים הנוכריות נשאים לכם עם בעולם שאין בו חלק מבני עמו.

 ואם תלחמו , יטבחו מתנגדינו את כול היהודים ובגלל עצה רעה של מועטים תתמלא כול עיר בהרוגים יהודיים והמבצעים לא יבואו על עונשם : אבל אף אם לא יארע הדבר , שערו בנפשכם כמה גדול הפשע להרים הנשק נגד עם אנושי כול כך .
 אם אין אתם מרחמים על נשיכם וילדיכם , רחמו נא לפחות על המטרופולין שלכם ועל מחוזות הקודש .

 חוסו על המקדש ושמרו לעצמכם את ההיכל ומקומות המקדש , שכן הרומאים לא יחוסו על כול אלו כשינצחו.
לאחר שלא הכירו להם טובה כשחסו עליהם בעבר .

 " ואני עצמי מעיד עלי את מקדשיכם ואת מלאכי ה' הקדושים ואת כול ארץ אבותינו שלא מנעתי דבר שיש בו כדי להצילכם .
ואילו אתם אם תתקינו עצה טובה תתענגו על טוב השלום יחד עימי , אבל אם תתנו עצמכם להיסחף בזעמכם , אתם תתחייבו ולא אני .

כשאמר זאת זלגו עיניו דמעות ואחותו בכתה עמו ובבכיו שקע במידה מרובה את להט העם.




מתוך ספר "מלחמות היהודים", ב', טז',