ים גינוסר- היא הכינרת

ים גינוסר  נקרא על שם הארץ הסמוכה לו.

רחבו ארבעים איצטדיות ואורכו כ-140 . אף על פי כן מימיו מתוקים וראויים לשתייה , כי מימיו קלים יותר מהמשקע העבה של האגם והם נקיים, כי הים מסתיים בכול צדדיו בחופים של חול וחצץ.

חומם נעים בשעת שאיבתם, יותר מימי נהר ומעיינות ואף על פי כן נשארים המים בצננותם, שלא כפי שניתן לשער על פי אורכו של הים.

כשמניחים אותם באוויר, כמנהג בני המקום לעשות כן בלילות של ימות החמה, נעשים קרים יותר משלג.

מני הדגים שבים הם שונים בטעם ובמראה משאר הדגים.

הירדן חותך אותו באמצעו, ניתן לחשוב שמקורו הוא מעיין הפנייס. אבל באמת הוא מהלך בסתר מתחת לפני הקרקע מהמעיין הנקרא פייאלה ( =אגם החולה) וזה נמצא לגבי מי שעולה עד טרכוניטיס, במרחק של 120 איצטדיות* מקיסריה פיליפי, בצד ימין לא הרחק מהדרך ויפה נקרא שמו פיילה (=קערה) כי צורתו עגולה.

מימיו נמצאים תמיד באותו גובה עם הגדה, אינם פוחתים ואינם עולים.

ימים רבים לא היה ידוע שמכאן מתחיל הירדן והדבר נתברר ע"י פיליפוס הטטררך** של טריכוניטיס.

הוא השליך מוץ בפיילה ומצאו אותו כשהוא חוזר ועולה בפנייס, המקום שבימי קדם סברו שהוא אבי הירדן.

היופי הטבעי של פנייס נתהדר ע"י הדר המלכות וקושט בדברי נוי בידי אגריפס, ברוב עושר.

במערה הנמצאת שם מתחיל שטף  הירדן לשטוף בגלוי, לאחר מכן הוא חותך ועובר את הביצות והאגמים של ים סומכי. לאחר מכן הוא עובר עוד 120 איצטדיות ולמטה מהעיר יוליס, הוא חוצה את ים גינוסר ולאחר דרך ארוכה, דרך מחוז מדברי רחב הוא נופל לתוך ים האספלט . (=ים המלח)

לאורך ים גינוסר משתרע שטח הדומה לו בשם, המפליא  מאוד בטבעו וביופיו ומפני דושנה של הארץ, אינה מונעת מעצמה מלגדל כול נטיעה שהיא ומשום כך נטעו בה איכריה נטעים מכול  השמות.

כול אווירה הממוזג, יפה לכול המינים השונים זה מזה בתכלית. האגוז, שהוא חורפי מאין כמוהו, גדל שם בהדר לרוב.

כמו הדקל שצריך חום. ולצידם גדלים עצי תאנה וזית הזקוקים לאוויר מתוק יותר.

אפשר לדבר על השקידה חביבה של הטבע, המאמץ לכנס במקום אחד מינים שהם צרים זה לזה.

או תחרות נאה בין עונות השנה, כאילו כול אחת שוקדת על שלה במקום הזה.

ובאמת כול הארץ הזאת לא זו בלבד שהיא מגדלת פירות המשונים זה מזה במידה שאין מעלים על הדעת, אלא אף מקיימים אותם כי היא מספקת עשרה חודשים בלי הפסק את מלכי הפירות האלו: הגפן והתאנה.

ושאר כול הפירות מתבשלים על האילן כול השנה.

כי מלבד זה שהיא נהנית מאוויר יפה, היא שותה ממעיין שופע ביותר, הנקרא ע"י בני המקום בשם "כפר-נחום". 

יש שהיו סבורים כי הוא פלג מהנילוס, כי הוא מוציא דג הקורקינה, הנמצא בים אלכסנדריה.

אורכו של המחוז השוכן לאורך חוף הים, שעל שמו נקרא-שלשים איצטדיות ורוחבו עשרים.

זהו טיבעו של מחוז זה.

*   איצטדיה = 185 מטרים.

 

** אזור השליטה של פיליפוס היה אזור הכנרת ,הגולן ,הבשן ,החורן והעיר פנייס. אוכ' האזור הייתה מעורבת והיהודים היו בה מיעוט. 

מטבעות האזור שונות ממטבעות אזורי אחיו של פיליפוס. המטבעות של פיליפוס היו עם דמויותיהם של הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס ושל פיליפוס עצמו.

פיליפוס היה השליו מבין אחיו הוא לא יצא ממלכתו מסופר עליו במקורות שהיה שופט בית דין והיה עושה צדק.

שלטונו – הכרתו של שלטון פיליפוס בשלטון הרומי באה לידי ביטוי לא רק במטבעות אלא גם בפעילות ההרודינית  הטיפוסית והיא בניית ערים . הוא ייסד שני ערים:  

קיסריה – פנייס על מקורות הירדן.

יוליס –בית צידא,מצפון לים כנרת וממזרח לירדן,נקראית על שמה של יוליה ,בתו של אוגוסטוס.

הוא נפטר בשנת 34 לספירה והוא מלך כ20-  שנה.

נאום טיטוס, בפני חייליו, לפני הקרב על מגדל

"רומאים! 

בפתח דברי יפה הדבר להזכירכם את מוצאכם כדי שתדעו  מי אנו ועם מי נעשה מלחמה.

עד עכשיו, לא נמלט שום עם בעולם המיושב מתחת ידינו. אף על פי שהיהודים, נאמר דבר בשבחם, מסרבים בעקשנות לקבל  את המפלה.

הם צריכים לשמש לנו מופת, כי בעוד שהם מחזיקים מעמד בתנאים קשים, אנו מתרשלים במצב של הצלחה.

אני שמח אומנם לגלות את רוח הלחימה שאתם מגלים בבירור, אבל אני חושש שמא הכניסו היהודים מורך חשאי בליבו של כול מי שהוא מכם.

התבוננו במי אתם הולכים להלחם: הללו יהודים הםואף על פי שהם נועזים ובזים למוות, הרי הם אנשים ללא משמעת ואינם מנוסים במלחמה וכך הם ראויים יותר לשם "כנופיה", מאשר לשם "צבא" ובאשר לניסיוננו הקרבי ולמשמעת ה צבאית שלנו, כלום צריך אני להזכיר זאת?  לא לחינם, אנו היחידים המתאמנים בנשק בימי שלום....

כדי שבשעת מלחמה לא יהיה לנו צורך, למנות את מספר חיילינו כנגד מספרם של אלו שאנו לוחמים בהם ובאמת מה תועלת הייתה באימונינו הצבאיים, הבלתי פוסקים-אילו היה מספרנו  שווהלאלו שלא התאמנו.

זכרו עוד שאתם תלחמו כשנכם מזויינים יפה עם אנשים מחוסרי נשק, פרשים נגד רגלי, צבא העומד תחת פיקודם של מפקדים נגד מחוסרי מפקדים. וכשם שיתרונות אלו עושים אותנו יותר עדיפים, כך גורעים החסרונות האלו הרבה ממספרם של אויבינו.

לא המון האנשים אף על פי שאין לו מספר, הוא שקובע את הצלחת המלחמה, אלא האומץ של הצבא, אף על פי שהוא מועט.

כי הללו נערכים מהר למלחמה ומסייעים זה לזה, בעוד שהצבא המסורבל סובל נזק רב יותר מידי עצמו מאשר מידי האויב.

אין ספק שהיהודים מונהגים ע"י אומץ והעזה ואף על ידי יאוש, אבל רגשות אלו חזקים בשעת הצלחה, אבל הם הולכים וכבים בשעת שפל.

ועוד העניין שאתם עומדים להלחם עליו הוא נעלה יותר מזה של היהודים.

כי אף על פי שהם עומדים בשער על  החירות והמדינה השרויים בסכנה, כלום יש דבר נעלה מהכבוד ומהרחקת המחשבה שאחרי שכבשנו את העולם כולו לא מצאנו אחרים אלא את היהודים כבעלי דין.

ועוד, עלינו לזכור שאין אנו צריכים לחשוש מסכנה שאין לה תקנה, שכן מרובים מושיעינו וקרובים הם.

אבל יש בכוחנו לחטוף ניצחון לעצמנו  ולקדם את חיילי התגבורת הנשלחים ע"י אבי,כי ניצחוננו יהיה מזהיר יותר בלי שותפים, אני עצמי סבור שכיום עומדים לדין אבי ואני ואתם.

יתברר הדבר אם הוא היה ראוי לכול ההצלחות שנפלו בחלקו עד עכשיו ואם אני ראוי להיות בנו ואם אתם ראויים להיות חיילי. כי אצלו הפך הניצחון להיות הרגל.

כיצד יכול אני להעיז ולשוב אליו כמנוצח?

הראשון בהסתכנות? 

שכן, אני אעשה דבר זה, היו בטוחים בכך ואני אהיה הראשון להסתערות על האויב ואתם אל תישארו אחרי, יהיה לבכם סמוך על ה' שהוא עומד לצידי והוא תומך בסערת הקרב שלי ודעו אל נכון שנרוויח הרבה יותר מניצחון גרידא מחוץ לחומות העיר."