אחת הטענות שחזרו ועלו הייתה הטענה שהפיקוד בירושלים, נלחם ברומאים שצר על העיר, גם לאחר שהיה ברור שהם הולכים להפסיד.
הרי הם יכלו להיכנע, כפי שאומר להם יוספוס פלאביוס, כשהוא פונה אל המורדים בעיר:
אז למה לא נכנעו וכך היו מצילים את המקדש?
אם בודקים את הנתונים שמציג יוספוס פלאביוס בספרו על המרד הגדול, קל להבחין, כי עד לכניעת העיר מגדל, או "טריכאה", בשמה הרומאי, מרבית הערים נכנעו מראש, או שסירבו להשתתף במרד מול הרומאים.
כך היה עם העיר ציפורי, שנחשבה לעיר המרכזית בגליל וקיבלה את הכוחות הרומאים בזרועות פתוחות ואף סייעה לחיילותיו של אספסיינוס וכך היה עם טבריה, השכנה למגדל, שהסגירה עצמה לידי הרומאים.
אז מה קרה במגדל שגרם לערים כמו גמלא, שהייתה המעוז הבא, שנגדו כינס אספסיינוס את חייליו ללחימה ביהודים, שגרם להם להבין, שאסור להם להיכנע לרומאים ושעליהם להלחם עד מוות?
אפילו אחותו ומשפחתה של "פיליפוס בן אקימוס, אדם חשוב, שהיה ראש המפקדים של אגריפס המלך." שלחם לצד אספסיינוס, העדיפו למות בגמלה ולא להיכנע לרומאים.
האחייניות שלו שהסתתרו בזמן הלחימה, היו הניצולות היחידות מהעיר.
נחזור תחילה לתקופה שלאחר כיבוש יודפת בידי הרומאים וכניעת יוסף בן מתתיהו.
מי ששמש כמפקד המרד באזור הגליל ורמת הגולן, נפל כול הצפון, לאחר שמפקד המרד בצפון, חצה את הקווים וערק לצד הרומאי ומן הסתם, מסר לידיהם את כול הסודות הצבאיים הכמוסים, שכן הוא עצמו פיקד על ביצור ערי הגליל ורמת הגולן, כנגד ההתקפה הרומאית.
על הכרה זו קיבל יוסף בן מתתיהו את הכבוד הכי נעלה, לשאת את שם משפחת הקיסר הרומאי, אספסיינוס פלאביוס.
לאחר כיבוש יודפת, פנה אספסיינוס, אל העיר טבריה, שהצטרפה למורדים.
תושבי העיר טבריה, שהיוו לאורך כול תקופת המרד, אופוזיציה למנהיג המרד, יוסף בן מתיתיהו ותמכו בשלטונו של אגריפס השלישי, ששמש כשליט מטעם רומי באזור צפונה של ארץ ישראל, היה קל לבקש כניעה מהמלך אגריפס, ששמש כבן לוויה לאספסינוס בלחימתו במורדים.
לאות הכרת תודה לאגריפס, הסכים אספסיינוס לקבל את כניעת העיר טבריה ללא מלחמה, כשלוחמי המרד, שתקפו את הרומאים והסתתרו בעיר, נאלצו לברוח לעיר השכנה טריכיאה.
את העיר טריכיאה, היא מגדל, ביצר יוסף בן מתתיהו.
הביצורים היו לאורך תוואי העיר , סביב, כשמכוון הים נמנע יוסף בן מתתיהו מלבצר את העיר, בחשבו שהים, מהווה מכשול טבעי בפני האויב רומאים וגם משום לטריכיאה, היה צי סירות קרב ימיות, שאתן יכלו הלוחמים לצאת וללחום מהים, או להימלט...
"מכאן המשיך אספסיינוס במסעו וקבע את מחנהו בין טבריה לטריכיאה (=מגדל) , שביצרה באופן מיוחד, מפני שחזה יוסף מראש כי כול המורדים התאספו בטריכיאה, כי שמו מבטחם בחוזק המקום וכן בים שנקרא בפי התושבים בשם גינוסר (=כינרת).
עיר זו הייתה שוכנת למרגלות הר, בדומה לטבריה ויוסף ביצרה מכול רוחותיה, חוץ מהצד הפונה לים, בחומות חזקות, אם כי פחות חזקות מאלו של טבריה.
כי שם נבנו הביצורים על ידי יוסף בתחילת המרד, כשעדיין עמדו לרשותו שפע של כסף וכוח, בשעה שטריכיאה קיבלה שיירים ממידת טובו."
וכך על פי הסודות הצבאיים שחשף יוסף בן מתתיהו, בפני טיטוס, הוביל טיטוס את חייליו לעבר חוף הים וחדר לעיר מהים והפתיע את הלוחמים שעמדו על חומות העיר.
"כשאמר דברים אלו קפץ טיטוס על סוסו והוביל את חייליו למטה, לעבר הים ונכנס ראשון לים ונכנס לעיר ואחריו באו שאר אנשיו."
לאחר כיבוש טריכאה, היא מגדל, בשמיני לחודש גורפיאוס (26/09/67), א' לחודש תשרי ג'תתכ"ח, החליט אספסיינוס, על פתרון סופי ליהודי העיר, פתרון שמזכיר משום מה, את הפתרון הסופי של הנאצים....
"אחרי הקרב ישב אספסיינוס על כיסא הדין שלו והפריד את האוכלוסייה המקומית לאלו שבאו לשם מהחוץ שלדעתו, הם שעוררו את המרד.
הוא היה נמלך בהגמונים שלו אם נבון הדבר לחונן גם חייהם של אלו. תשובתם של אלו הייתה שמסוכן הדבר לשחררם. כי לאחר שיפטרו אותם, לא יישארו עקורים אלו במנוחה ולא עוד אלא הם יכולים לכפות למרד אותם שאצלם ימצאו מקלט.
ברור שאספסיינוס חשב שאנשים אלו אינם ראויים להצלה ושהם ינצלוה כנגד משחריריהם, מיד לכשיצאו מכאן.
הוא היה חוכך בדעתו באיזה אופן יפטר מהם. .?"
אספסיינוס החליט "להעניק לשבויים אלו חנינה בלשון המשתמעת לשתי פנים, אבל נתן להם רשות לעזוב את העיר רק בדרך אחת, זו המוליכה לטבריה.""ובהיותם מאמינים מהר בזה שלבם חפץ, יצאו ללא כול דאגה והיו נושאים את חפציהם בגלוי והיו הולכים בדרך שנקבע להם.
הרומאים הושיבו חיילים בכול הדרך לטבריה כדי למנוע כול סטייה ממנו וכשהגיעו-סגרו אותם בתוך העיר."
בעיר טבריה, ערך אספסיינוס, בסיוע פקודיו, סלקציה: את הגברים והנשים שכשירים לעבודה שלח לצד אחד ואת הזקנים, הנשים והילדים שלא היו כשירים לעבודה, שלח לצד אחר והפנה אותם לרחבת האצטדיון של טבריה.
"כשבא לשם אספסיינוס, ציווה להעמיד את כולם באצטדיון.
הוא נתן הוראות להוציא להורג את הזקנים ואת אלו שאינם מוכשרים לעבודה (= ילדים), שמספרם הגיע ל1200.
מבין הצעירים בחר 6,000 שהיו החזקים ביותר ושלח אותם אל נירון, לאיסטמוס ואת שאר העם שמספרם 30,400, הוא מכר לעבדים ."
האירוע שקרה בטריכאה, נחרט היטב והופץ בין המורדים ומעתה ואילך ועד לחורבן בית המקדש, אף מורד לא העז להיכנע לרומאים, מפחד שיקרה להם מה שקרה לתושבי טריכאה..
בקרב על גמלא, העדיפו התושבים לקפוץ לתהום עם ילדיהם ומלבד שלא יעברו סלקציה כפי שקרה לתושבי מגדל.
כמובן שיוסף בן מתתיהו מנסה להמעיט בחשיבות האירועים בטריכאה וניסה כמה שיותר לעדן אותם ולהראות שהמורדים היו לאורך כול המרד, אלו שסירבו להפצרותיו של טיטוס ואנשיו, להיכנע ולהציל את עצמם...
קשה להבין את ההתנגדות העיקשת של הקנאים בירושלים והריאל הפוליטי שלהם, ללא אירוע של טריכיאה.
ללא הפחד והחשש מפני כניעה לרומאים ההנהגה בירושלים הייתה נכנעת לרומאים ומונעת את הרס בית המקדש.
מגילת הנחושת שנחשפה בשנות ה-50, שמצביעה לכאורה על מקום הטמנת אוצרות מבית המקדש, בתרם חרב, מצביעה על כך, כי ההנהגה הפוליטית ציפתה את תוצאות המרד וכי לא היו לה אשליות....
.jpg)
אין כול זכר לאסון שהתחולל שם, במרד הגדול, מלבד שלט קטן בצד הכביש שהונח ומספר על העיר ....
ככלל התיעוד החומרי של המורדים הקנאים במרד הגדול, נדחק לקרן זווית ולא מצא את ביטויו בתיאור המרד, כפי שמובא בפני התיירים באתרים הארכיאולוגיים.
הסיבה לכך שהממסד העדיף להתנער מלוחמי המרד הגדול ולא ראו עצמם כחלק ממשיכי דרכם של הקנאים.
זו הסיבה שהישוב טריכיאה טרם נחפר והתיעוד והמחקר לגביו דל ביותר.
מי יודע ואולי בעוד אלפיים שנה, יתקיים וויכוח האם מורד גטו וורשה היה מוצדק? ומדוע הם לא נכנעו לנאצים שרצו לחתום אתם הסכם שלום....?!
"...אבל באמת יוחנן, אין זו בושה לחזור בתשובה על מעשים רעים, אפילו ברגע האחרון; ואם אתה מבקש להציל את מולדתך, ישמש לך דוגמה נאה יהויכין מלך היהודים: אחרי שעשה מלחמה והביא עליו את מלך בבל, יצא הוא עצמו מרצונו הטוב את העיר לפני הילכדה והוא ומשפחתו קיבלו עליהם עבדות מרצון ובלבד שלא יימסרו המקומות הקדושים בידי האויב ושלא יראו את הבית האלוקים בלהבות..."
אז למה לא נכנעו וכך היו מצילים את המקדש?
אם בודקים את הנתונים שמציג יוספוס פלאביוס בספרו על המרד הגדול, קל להבחין, כי עד לכניעת העיר מגדל, או "טריכאה", בשמה הרומאי, מרבית הערים נכנעו מראש, או שסירבו להשתתף במרד מול הרומאים.
כך היה עם העיר ציפורי, שנחשבה לעיר המרכזית בגליל וקיבלה את הכוחות הרומאים בזרועות פתוחות ואף סייעה לחיילותיו של אספסיינוס וכך היה עם טבריה, השכנה למגדל, שהסגירה עצמה לידי הרומאים.
אז מה קרה במגדל שגרם לערים כמו גמלא, שהייתה המעוז הבא, שנגדו כינס אספסיינוס את חייליו ללחימה ביהודים, שגרם להם להבין, שאסור להם להיכנע לרומאים ושעליהם להלחם עד מוות?
אפילו אחותו ומשפחתה של "פיליפוס בן אקימוס, אדם חשוב, שהיה ראש המפקדים של אגריפס המלך." שלחם לצד אספסיינוס, העדיפו למות בגמלה ולא להיכנע לרומאים.
האחייניות שלו שהסתתרו בזמן הלחימה, היו הניצולות היחידות מהעיר.
נחזור תחילה לתקופה שלאחר כיבוש יודפת בידי הרומאים וכניעת יוסף בן מתתיהו.
מי ששמש כמפקד המרד באזור הגליל ורמת הגולן, נפל כול הצפון, לאחר שמפקד המרד בצפון, חצה את הקווים וערק לצד הרומאי ומן הסתם, מסר לידיהם את כול הסודות הצבאיים הכמוסים, שכן הוא עצמו פיקד על ביצור ערי הגליל ורמת הגולן, כנגד ההתקפה הרומאית.
על הכרה זו קיבל יוסף בן מתתיהו את הכבוד הכי נעלה, לשאת את שם משפחת הקיסר הרומאי, אספסיינוס פלאביוס.
לאחר כיבוש יודפת, פנה אספסיינוס, אל העיר טבריה, שהצטרפה למורדים.
תושבי העיר טבריה, שהיוו לאורך כול תקופת המרד, אופוזיציה למנהיג המרד, יוסף בן מתיתיהו ותמכו בשלטונו של אגריפס השלישי, ששמש כשליט מטעם רומי באזור צפונה של ארץ ישראל, היה קל לבקש כניעה מהמלך אגריפס, ששמש כבן לוויה לאספסינוס בלחימתו במורדים.
צילום אוויר של אתרי המרד באזור טבריה
לאות הכרת תודה לאגריפס, הסכים אספסיינוס לקבל את כניעת העיר טבריה ללא מלחמה, כשלוחמי המרד, שתקפו את הרומאים והסתתרו בעיר, נאלצו לברוח לעיר השכנה טריכיאה.
את העיר טריכיאה, היא מגדל, ביצר יוסף בן מתתיהו.
הביצורים היו לאורך תוואי העיר , סביב, כשמכוון הים נמנע יוסף בן מתתיהו מלבצר את העיר, בחשבו שהים, מהווה מכשול טבעי בפני האויב רומאים וגם משום לטריכיאה, היה צי סירות קרב ימיות, שאתן יכלו הלוחמים לצאת וללחום מהים, או להימלט...
"מכאן המשיך אספסיינוס במסעו וקבע את מחנהו בין טבריה לטריכיאה (=מגדל) , שביצרה באופן מיוחד, מפני שחזה יוסף מראש כי כול המורדים התאספו בטריכיאה, כי שמו מבטחם בחוזק המקום וכן בים שנקרא בפי התושבים בשם גינוסר (=כינרת).
עיר זו הייתה שוכנת למרגלות הר, בדומה לטבריה ויוסף ביצרה מכול רוחותיה, חוץ מהצד הפונה לים, בחומות חזקות, אם כי פחות חזקות מאלו של טבריה.
כי שם נבנו הביצורים על ידי יוסף בתחילת המרד, כשעדיין עמדו לרשותו שפע של כסף וכוח, בשעה שטריכיאה קיבלה שיירים ממידת טובו."
וכך על פי הסודות הצבאיים שחשף יוסף בן מתתיהו, בפני טיטוס, הוביל טיטוס את חייליו לעבר חוף הים וחדר לעיר מהים והפתיע את הלוחמים שעמדו על חומות העיר.
"כשאמר דברים אלו קפץ טיטוס על סוסו והוביל את חייליו למטה, לעבר הים ונכנס ראשון לים ונכנס לעיר ואחריו באו שאר אנשיו."
לאחר כיבוש טריכאה, היא מגדל, בשמיני לחודש גורפיאוס (26/09/67), א' לחודש תשרי ג'תתכ"ח, החליט אספסיינוס, על פתרון סופי ליהודי העיר, פתרון שמזכיר משום מה, את הפתרון הסופי של הנאצים....
"אחרי הקרב ישב אספסיינוס על כיסא הדין שלו והפריד את האוכלוסייה המקומית לאלו שבאו לשם מהחוץ שלדעתו, הם שעוררו את המרד.
הוא היה נמלך בהגמונים שלו אם נבון הדבר לחונן גם חייהם של אלו. תשובתם של אלו הייתה שמסוכן הדבר לשחררם. כי לאחר שיפטרו אותם, לא יישארו עקורים אלו במנוחה ולא עוד אלא הם יכולים לכפות למרד אותם שאצלם ימצאו מקלט.
ברור שאספסיינוס חשב שאנשים אלו אינם ראויים להצלה ושהם ינצלוה כנגד משחריריהם, מיד לכשיצאו מכאן.
הוא היה חוכך בדעתו באיזה אופן יפטר מהם. .?"
הרומאים הושיבו חיילים בכול הדרך לטבריה כדי למנוע כול סטייה ממנו וכשהגיעו-סגרו אותם בתוך העיר."
האצטדיון בטבריה
"כשבא לשם אספסיינוס, ציווה להעמיד את כולם באצטדיון.
הוא נתן הוראות להוציא להורג את הזקנים ואת אלו שאינם מוכשרים לעבודה (= ילדים), שמספרם הגיע ל1200.
מבין הצעירים בחר 6,000 שהיו החזקים ביותר ושלח אותם אל נירון, לאיסטמוס ואת שאר העם שמספרם 30,400, הוא מכר לעבדים ."
האירוע שקרה בטריכאה, נחרט היטב והופץ בין המורדים ומעתה ואילך ועד לחורבן בית המקדש, אף מורד לא העז להיכנע לרומאים, מפחד שיקרה להם מה שקרה לתושבי טריכאה..
בקרב על גמלא, העדיפו התושבים לקפוץ לתהום עם ילדיהם ומלבד שלא יעברו סלקציה כפי שקרה לתושבי מגדל.
מגילת הנחושת
קשה להבין את ההתנגדות העיקשת של הקנאים בירושלים והריאל הפוליטי שלהם, ללא אירוע של טריכיאה.
ללא הפחד והחשש מפני כניעה לרומאים ההנהגה בירושלים הייתה נכנעת לרומאים ומונעת את הרס בית המקדש.
מגילת הנחושת שנחשפה בשנות ה-50, שמצביעה לכאורה על מקום הטמנת אוצרות מבית המקדש, בתרם חרב, מצביעה על כך, כי ההנהגה הפוליטית ציפתה את תוצאות המרד וכי לא היו לה אשליות....
שלט שמספר על טריכאה
העיר טריכאה ששוכנת היכן שממוקמת המושבה מגדל, החלה להיחפר באופן חלקי בשנים האחרונות, במסגרת "חפירות הצלה" שמתבצעות במקום.אין כול זכר לאסון שהתחולל שם, במרד הגדול, מלבד שלט קטן בצד הכביש שהונח ומספר על העיר ....
ככלל התיעוד החומרי של המורדים הקנאים במרד הגדול, נדחק לקרן זווית ולא מצא את ביטויו בתיאור המרד, כפי שמובא בפני התיירים באתרים הארכיאולוגיים.
הסיבה לכך שהממסד העדיף להתנער מלוחמי המרד הגדול ולא ראו עצמם כחלק ממשיכי דרכם של הקנאים.
זו הסיבה שהישוב טריכיאה טרם נחפר והתיעוד והמחקר לגביו דל ביותר.
מי יודע ואולי בעוד אלפיים שנה, יתקיים וויכוח האם מורד גטו וורשה היה מוצדק? ומדוע הם לא נכנעו לנאצים שרצו לחתום אתם הסכם שלום....?!
