בלי עמל אין שום אדם יכול להגיע בנקל להישג גדול

יום שבת, 30/8/14, 12:12

היה כבר מי שאמר ש"אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב ושוב...

:הנה סיפור אקטואלי מתקופת המרד הגדול

הימים הם ימי המצור, של הצבא הרומי, תחת פיקודו של טיטוס פלאביוס על העיר ירושלים, כפי שמעיד על כך יוספוס פלאביוס, שהיה עד למאורעות אלו, בספרו "מלחמות היהודים ה, יב ".

בשעה שהרומאים היו עסוקים בסיום בניית הסוללה ההיקפית של המצור והבאת מכונות המצור (מגדלים שמונעים על גלגלים ובליסטראות), חפר יוחנן מגוש חלב, שהיה אחד ממנהיגי המרד, מנהרה מתחת לקרקע, מהאנטוניה, שנקראת כיום בשם מגדל דוד ועד עבודות הסוללות של הרומאים.

יוחנן מילא את המנהרות בסמוכות עצים, כשעבודות הרומאים תלויות ועומדות מעליהם.

לאחר מכן הכניסו עצים וזפת ואספלט והבעירו את כול החומר.

הסמוכות נשרפו, המנהרה התמוטטה לערימה אחת והסוללות שקעו בקול נפץ אדיר.

בתחילה בקעו ועלו ענני עשן סמיכים עם ענני אבק והאש הייתה חנוקה ע"י ההריסות, אבל לאחר שהחמרים שחנקו אותה נאכלו, פרצה אש חיה.

הרומאים נבהלו מהפיגוע ורוחם נפלה נוכח כוח המצאתו של האויב וביותר מפני שהדבר אירע בשעה שהם דימו בנפשם שהניצחון קרוב כול  כך היהודים ניצלו את ההלם של הצבא הרומי ותקפו והבעירו את סוללת המצור, שנבנתה סביב העיר.

הרומאים שניסו לכבות את האש, הותקפו ממרום חומות העיר בידי היהודים שירו לעברם אבני בליסטראות.

מכונות ההרעשה של הרומאים שהיו מכוסות במגני עור, נשרפו כולם.

הרומאים החלו לברוח למחנה שלהם כשהיהודים רודפים אחריהם והורגים אותם.

אפילו הלוחמים הרומים, שאבטחו את הבסיסים של הצבא, נלחמו עד מוות, משום שהחוק הרומאי לא התיר להם ברירה אחרת.

הלוחמים העדיפו "מות גיבורים על מיתת עונשין".

לאחר סיום יום הקרבות עם היהודים, שקעו הרומאים בדיכאון, כשגילו כי כול עבודת המצור על ירושלים שנערכה במשך 17 יום, ירדה לטמיון.."

ורבים התייאשו מלכבוש את העיר אפילו במכונות הרגילות האלו."

טיטוס כינס את הקבינט שמורכב היה מקציני הצבא, כדי להחליט על צעדיו הבאים...חמי המזג שבין קציני הצבא, סברו כי טיטוס צריך להביא את כול צבאו כדי לנסות ולכבוש את העיר בכוח.

לדעתם, במידה ותיערך התקפה מרוכזת- לא יוכלו היהודים לעמוד בהלם הראשון ויוכרעו תחת מטר אבני הבליסטראות.

המתונים יותר הציעו שיש לחזור ולהקים את הסוללות.

ואחרים אמרו כי יש להניח כול זה ורק להדק יותר את המצור, ע"י הצבת משמרות .לדעתם אי אפשר לנצח את לוחמת הגרילה של היהודים, כנגד הצבא הרומי.

טיטוס חשב כי אין זה מידתי להלחם עם כול הצבא ואילו מלחמה באנשים המוכנים למות ומלבד לא לפול בשבי, נראתה לו מיותרת.

את סוללות המגן שנשרפו, יתקשה לשקמם, בגלל שהצבא כבר בירא את כול היערות באזור.

"ולא קל יהיה לכתר את העיר בחיילים, מחמת גדלה ומחמת תנאי הקרקע הקשים ולא עוד אלא יסתכנו בהתקפות היהודים.

ואף אם ישמרו את הדרכים הידועות, ימציאו היהודים דרכים חדשות מחמת מצוקה ומתוך בקיאותם בתנאי המקום. "

בנוסף לכך ההברחות של המזון לתוך העיר, יגרמו למצור להתארך במשך זמן רב.

"יתר על כן, הוא היה חושש כי זוהר ההישג יועם אם הזמן יארך; כי אף על פי שבאורך זמן אפשר לבצע הכול , אבל התהילה צריכה לזמן קצר."

ואם משהו סבור כי זה מבצע גדול מדי וקשה- יתבונן בדעתו, כי גנאי הוא לרומאים, לעשות דברים קטנים.

ובלי עמל אין שום אדם יכול להגיע בנקל להישג גדול.