כששמע יוסף כך, צעק בקול גדול:
"אמנם כן, שמרת יפה על טהרת העיר בשביל ה'!
ואף המקדש נשאר בטהרתו!
לא עשית כול רע נגד בעל הברית שאתה מצפה לו!
הוא מקבל עדיין את קרבנות התמיד!
אם יישלל ממך אדם את מזונך היומי, אתה הרשע שברשעים, כלום לא תראה בו אויב;
ואתה שביטלת עבודת עולם של ה' – עדיין מצפה אתה שיעמוד לימינך?
ואתה תולה עוונות אלו ברומאים, שעד היום הזה הם דואגים למצוותינו והם שוקדים להכריח אותך לחזור ולשלם את הקרבנות שנפסקו על ידך.
מי לא יצעק ויבכה על התהפוכה המדהימה של העיר, מהרגע שבו מתקנים זרים אויבים את רעתכם, בשעה שאתה, יהודי שנתגלה במצוות, נוהג בהם קשות יותר מאלו?
אבל באמת יוחנן, אין זו בושה לחזור בתשובה על מעשים רעים, אפילו ברגע האחרון; ואם אתה מבקש להציל את מולדתך, ישמש לך דוגמה נאה יהויכין מלך היהודים: אחרי שעשה מלחמה והביא עליו את מלך בבל, יצא הוא עצמו מרצונו הטוב את העיר לפני הילכדה והוא ומשפחתו קיבלו עליהם עבדות מרצון ובלבד שלא יימסרו המקומות הקדושים בידי האויב ושלא יראו את הבית האלוקים בלהבות.
ולפיכך מפורסם הסיפור הקדוש בין היהודים וזכרונו הנצחי שופע ויורד דרך הדורות והוא תמיד חי והולך מדור לדור.
דוגמה נאה, יוחנן, אף כי מסוכן הדבר לעשות כך אבל בהבטחתי כלולה גם מחילה מצד הרומאים.
זכור גם זאת, שבן מולדתך הוא המשדל אותך ואני שנותן הבטחה זו, יהודי אנכי; וראוי שתתבונן מי הוא יועצך ומהיכן בא.
כי לעולם לא אשאר בחיים לשפלות כזאת שאתכחש למוצאי ואשכח דת אבותיי.
ושוב אתה מיצר ואתה מצווח עלי קללות הרבה; ואמנם ראוי אני לקבל גידופים קשים מאלו על שאני משיא לך עצה כנגד הגזירה ועל שאני מתאמץ להציל אנשים שה' כבר דן אותם.
מי לא יודע את כתבי הנביאים העתיקים ואת חזונותיהם על העיר האומללה הזאת, שעכשיו הם קרובים לבוא?
כי אמרו מראש שהעיר תילכד בשעה שאחד מהם יתחיל לטבוח את בני עמו, כלום אין העיר והמקדש כולו מלאים בגוויותיכם?
ולפיכך ה', הוא בכבודו ובעצמו מביא את הרומאים את האש כדי לטהר את מקדשו וכדי לטאטא את העיר המלאה והקדושה זוהמה רבה כול כך"
כשאמר יוסף דברים אלו, בבכי ודמעות, היה קולו נפסק ע"י קינות והתייפחות.
- יוספוס פלאביוס, מלחמות היהודים, ו', ב'
"אמנם כן, שמרת יפה על טהרת העיר בשביל ה'!
ואף המקדש נשאר בטהרתו!
לא עשית כול רע נגד בעל הברית שאתה מצפה לו!
הוא מקבל עדיין את קרבנות התמיד!
אם יישלל ממך אדם את מזונך היומי, אתה הרשע שברשעים, כלום לא תראה בו אויב;
ואתה שביטלת עבודת עולם של ה' – עדיין מצפה אתה שיעמוד לימינך?
ואתה תולה עוונות אלו ברומאים, שעד היום הזה הם דואגים למצוותינו והם שוקדים להכריח אותך לחזור ולשלם את הקרבנות שנפסקו על ידך.
מי לא יצעק ויבכה על התהפוכה המדהימה של העיר, מהרגע שבו מתקנים זרים אויבים את רעתכם, בשעה שאתה, יהודי שנתגלה במצוות, נוהג בהם קשות יותר מאלו?
אבל באמת יוחנן, אין זו בושה לחזור בתשובה על מעשים רעים, אפילו ברגע האחרון; ואם אתה מבקש להציל את מולדתך, ישמש לך דוגמה נאה יהויכין מלך היהודים: אחרי שעשה מלחמה והביא עליו את מלך בבל, יצא הוא עצמו מרצונו הטוב את העיר לפני הילכדה והוא ומשפחתו קיבלו עליהם עבדות מרצון ובלבד שלא יימסרו המקומות הקדושים בידי האויב ושלא יראו את הבית האלוקים בלהבות.
ולפיכך מפורסם הסיפור הקדוש בין היהודים וזכרונו הנצחי שופע ויורד דרך הדורות והוא תמיד חי והולך מדור לדור.
דוגמה נאה, יוחנן, אף כי מסוכן הדבר לעשות כך אבל בהבטחתי כלולה גם מחילה מצד הרומאים.
זכור גם זאת, שבן מולדתך הוא המשדל אותך ואני שנותן הבטחה זו, יהודי אנכי; וראוי שתתבונן מי הוא יועצך ומהיכן בא.
כי לעולם לא אשאר בחיים לשפלות כזאת שאתכחש למוצאי ואשכח דת אבותיי.
ושוב אתה מיצר ואתה מצווח עלי קללות הרבה; ואמנם ראוי אני לקבל גידופים קשים מאלו על שאני משיא לך עצה כנגד הגזירה ועל שאני מתאמץ להציל אנשים שה' כבר דן אותם.
מי לא יודע את כתבי הנביאים העתיקים ואת חזונותיהם על העיר האומללה הזאת, שעכשיו הם קרובים לבוא?
כי אמרו מראש שהעיר תילכד בשעה שאחד מהם יתחיל לטבוח את בני עמו, כלום אין העיר והמקדש כולו מלאים בגוויותיכם?
ולפיכך ה', הוא בכבודו ובעצמו מביא את הרומאים את האש כדי לטהר את מקדשו וכדי לטאטא את העיר המלאה והקדושה זוהמה רבה כול כך"
כשאמר יוסף דברים אלו, בבכי ודמעות, היה קולו נפסק ע"י קינות והתייפחות.
- יוספוס פלאביוס, מלחמות היהודים, ו', ב'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה