חפש בבלוג זה

יום רביעי, 27 בנובמבר 2013

מלחמת האזרחים ברומא

אספסיינוס קיבל את המשלחות ומינה את המושלים השונים על פי הצדק ועל פי זכויות.
לאחר מכן יצא לאנטיוכיה, שם נמלך בדעתו באיזה כיוון יפנה.
לבסוף דן בדעתו שהעניינים ברומי חשובים יותר מהמסע לאלכסנדריה.
הוא ראה שאלכסנדריה היציבה ואילו רומי נבוכה תחת שלטונו של ויטליוס.



לשם כך שלח את מוקיינוס לאיטליה ועמו כוח ניכר של פרשים וחיל רגלי.
קצין זה שהיה חושש מסכנת מסע ימי בעיצומו של חורף- נהג את חילו רגלי דרך קפדוקיה ופריגיה  .

ואנטוניוס פרימוס לקח את הליגיון השלישי שבמוסיה (ששם היה מפקד) וחש לערוך קרב נגד ויטליוס.
ויטליוס שלח את קקינה אליינוס ועמו כוח גדול כדי לעמוד נגדו.
המפקד הזה זכה לאימונו הרב לרגל נצחונו על אותו .
קיקינה הלך במהירות מרומי ופגש את אנטוניוס על יד קרימונה, עיר בגליה, בגבול איטליה


אנטוניוס פרימוס

אבל משראה את מספר חיילי האויב ואת המשמעת שלהם, לא רצה להסתכן בהתנגשות ומאחר שראה שנסיגה היא מפוקפקת-הוא יזם בגידה.
לשם כך אסף את שרי המאה ואת הטריבונים שתחת פיקודו.
הוא המריץ אותם לעבור לצד אנטוניוס; הוא מיעט בערכו של ויטליוס והפליג בכוחו של אספסיינוס.
אמר: לאחר רק השם ואילו לשני- הכוח.
מוטב שיכירו את ההכרח ויהפכוהו לטובה. ומאחר שסופם ליפול בנישקם- מוטב לקדם את הסכנה ע"י החלטה.
שכן אספסיינוס יכול שלא בעזרתם להחזיק במה שנשתייך עדיין; ואילו ויטליוס אינו יכול להחזיק מה שיש לו אפילו בעזרתם.

ובאומרו הרבה דברים מעין אלו שידל אותם והוא וצבאו ערקו לאנטוניוס.
אבל באותו לילה, נכנסה חרטה בלב החיילים וכן פחד מפני האיש ששלח אותם- שמא יהיה הוא המנצח; הם שלפו חרבותיהם והסתערו כדי להרוג את קקינה.


 העיר קרימונה שעל גבול איטליה

הם היו מבצעים את זממם אילולא הטריבונים שהתנפלו לרגלי חבריהם והתחננו לפניהם שיחדלו.
החיילים נמנעו מלהרגו, אבל הם כבלו את הבוגד והכינו עצמם לשלוח אותו לויטליוס .

ממשמע פרימוס את הדבר, קרא מיד לאנשיו והוביל אותם חמושים נגד המורדים; הללו יצרו מערך קרבי וגילו התנגדות קלה, אבל לאחר מכן רדפו אחריהם והם נסו לקרימונה.
פרימוס ופרשיו מנעו את כניסתם, הקיפום והשמידו את רובם לפני החומות.
הוא התפרץ בפנים עם יתר כוחותיו ונתן רשות לחייליו לשדוד את העיר.

בטבח שנערך לאחר מכן נספו הרבה סוחרים נכרים והרבה תושבים.
יחד עם כול צבא ויטליוס שמנו שלושים אלף ומאתיים איש.

אנטוניוס איבד ארבעת אלפים וחמש מאות איש מחייליו שהביא ממוסיה.
הוא שיחרר את קיקינה ושגרו להודיע על המאורעות האלה לאספסיינוס.
כשהגיע לשם נתקבל בחסד רב ע"י הקיסר ועטה בכבוד הבלתי צפוי על כלימת בגידתו.

כששמע סבינוס ברומי שאנטוניוס קרב ובא, לבש עוז ואסף גדודי משמרות לילה ותפס את הקפיטול במשך הלילה.
יום שני עם שחר נצטרפו אליו רבים מהנכבדים, בניהם בן אחיו של דומיטינוס


שעליו נתבססו בעיקר התקוות שלהם להצלחתם.
ויטליוס,  לא חשש כול כך מפני פרימוס, אבל נתמלא זעם על המורדים שתמכו בסבינוס
ומפני שהיה צמא לדם אצילים מתוך אכזריות שמלידה, הוא שילח אותו גדוד חיילים שליוו אותו מגרמניה אל הקפיטול.

הרבה מעשי גבורה נעשו, הן על ידיהם והן ע"י האנשים שלחמו מהמקדש ; אבל בסופו של דבר השתלטו הגדודים הגרמנים על הגבעה מפני יתרון מספרם.
דומיטינוס ורומאים חשובים אחרים, ניצלו בנס, אבל כול ההמון נופץ לרסיסים.
סבינוס הובא כשבוי לויטליוס והוצא להורג.
וחיילים אחרים ששדדו את המקדש מהנדבות שנמצאו בו –העלוהו באש.

יום לאחר מכן, נכנסו אנטוניוס עם צבאו.
גדודיו של ויטליוס פגשו בו והם לחמו בשלושה מקומות נפרדים בעיר.
הם נספו עד אחד.
ויטליוס יצא מארמונו כשהו שכור , כי אחרי שמילא כירסו-בידעו שזה המשתה האחרון-על יד שולחן משופע וגדוש, הוא נסחב ע"י ההמון שהתעללו בו בכול מני התעללויות ולבסוף טבחוהובלבה של רומי.
הוא מלך שמונה חודשים וחמשה ימים ואילו היה המזל מאריך את חייו, לא היה די בכול הממלכה כדי לספק תאוותו.

מלבדו עלה מספר ההרוגים ליותר מחמישים אלף איש.
מאורעות אלו אירעו בשלישי לחודש אפלאוס.
ביום השני נכנס מוקיינוס עם צבאו ומנעו את גדודי אנטוניוס לבצע טבח אחר; כי הם היו עדיין בולשים את הבתים והיו הורגים רבים מחיילי ויטליוס וכן מהאוכלוסייה(את אלו שהיו תומכיו) וזעמם גבר על כוח הבחנתם.



                  דומיטינוס פלאביוס

מוקיינוס הביא את דומיטינוס והמליץ עליו בפני ההמון, למנותו למושל עד שאביו יבוא.
העם נשתחרר לבסוף מהאימה , הכריז על אספסיינוס כמלך וחגג יחד את התבצרותו של זה ואת מפלתו של ויטליוס.


כשהגיע אספסיינוס לאלכסנדריה, קידמו את פניו השמועות הטובות מרומי ומשלחות הברכה מכול המקומות שבעולם.
עיר זו אף על פי שהייתה השנייה לרומי בגודלה- הייתה מצומצמת בשביל ההמון הרב.
כול האימפריה שקטה עכשיו וכול המדינה הרומאית ניצולה למעלה מהמשוער.

אספסיינוס הפנה את מחשבותיו על מה שנשתייר מיהודה.

אבל היה מתאווה ליטול ספינה וללכת לרומי מיד לאחר שתסתיים עונת הגשמים ועכשיו סידר במהירות את העניינים באלכסנדריה; אבל הוא שלח את בנו טיטוס עם מבחר כוחותיו כדי למחוץ את ירושלים..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה