חפש בבלוג זה

יום שבת, 26 בספטמבר 2015

נאומו של אלעזר בן יאיר במצדה

כינס את האמיצים שבין חבריו ובדברים אלו היה משיא להם עצה לעשות כך: "אנשים גיבורים! מקדם קדמתה גמרנו אומר לא לעבוד לא לרומאים ולא לשום אחר בלעדי ה'; כי הוא לבדו האדון האמתי והצדיק של כול בני האדם ועכשיו הגיע השעה המצווה עלינו לאמן את המחשבה במעשה. בשעה כזאת אל נביא עצמנו לידי בושה.

אנו שלא סבלנו מקודם עבדות שאין עמה סכנה, עומדים עכשיו בפני עבדות שיש עמה עונשים ללא תקנה, אם ניפול חיים בידיהם של הרומאים.

כי כשם שהיינו הראשונים לכולם למרד, כך אנו האחרונים בקרב נגדם.

מבט ממצדה

אני סבור כי ה' הוא שהעניק לנו חסד זה, שנוכל למות מיתה אצילה ובת חורין; חסד שנמנע מאחרים שנוצחו באופן בלתי צפוי.

תנו דעתכם לכך שאנו עתידים להיכבש מחר ועדיין נתנה לנו היכולת לבחור מיתה אצילה יחד עם אלו היקרים לנו ביותר; כי האויבים המתברכים בלבם לתפסנו חיים אינם יכולים למנוע אותנו מכך, כשם שלא נוכל לנצחם בקרב.

ייתכן שמיד בתחילה, בשעה שעמדנו בפרץ למען החירות והדברים באו לידי קושי בכול העניינים, הן בינינו לבין עצמנו וביותר - מצד האויב, אז היינו צריכים, לדעתי, לכוון לדעת ה' ולהכיר בכך ששבט היהודים שהיה אהוב על ה' בימי קדם נידון עכשיו לאבדון.

שאילו היה מוסיף להיות נוטה חסד או וותרן, לא היה מביט בבלע אנשים כאלו ולא היה נוטש  את עירו הקדושה ביותר להישרף באש וליערות עד היסוד על ידי אויבנו.

כלום יש לנו תקווה שאנו בלבד משאר כל העם היהודי, נינצל ונקיים את חירותנו, כאילו היינו נקיים מכול אשמה כלפי ה' וכאילו לא השתתפנו בכול חטא שהוא, אנו שלימדנו אחרים.

ועכשיו צאו וראו כיצד ה' מגלה את האיוולת של תקוותנו, שהוא פוקד עלינו  צרה נוראה שהיא חזקה מכול צפיותינו.




כי לא טיבעה של המצודה שאינו ניתן לכיבוש- היה לנו מועיל; ואף על פי שיש לנו אספקה רבה והמון נשק ושפע של ציוד אחר, בכול זאת התאדו כול תקוותנו להצלה והדבר ברור שמה' יצא הדבר.

האש שהוטלה לעבר האויב לא חזרה מעצמה לעבר החומה שנבנתה על ידנו.
כול זה נעשה ע"י חרון אף ה' על הפשעים הרבים שהתחייבנו בו לה' שאנו העזנו מתוך טירוף, לבצע נגד בני עמנו.

נסבול בידי עצמנו עונשנו ולא בידי אויבנו המרים ביותר, הרומאים, כי עונש עצמנו יהיה הרבה יותר מתון משלהם.

ימותו נא נשותינו כשהן לא מחוללות וילדנו בלי שיטעמו טעם עבדות;
ולאחר שהללו לא יהיו עוד בעולם, נעשה חסד עם אחינו ונשמור על החירות כעל תכריך נאה.


מחסני המזון במצדה

אבל נשמיד תחילה את נכסינו ואת המצודה באש; כי אני יודע יפה שהרומאים יצטערו על שלא השתלטו על גופותינו ועל שאיבדו את כול הממון.
רק את מזונותינו נשאיר; שיבואו ויעידו אחרי שנמות, שלא המחסור הוא שניצח אותנו, אלא העדפנו, כפי שהוחלטנו קודם לכן, את המוות על העבדות."

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה